מפרשים:
13 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה׳ וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. פְּסוּקִים אֵלּוּ צְרִיכִין בֵּאוּר, כִּי ״וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם״ עַל כָּרְחֲךָ צָרִיךְ אַתָּה לְפָרְשׁוֹ עַל הַהֲרִיגָה, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ״י, וְאִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר מִיָּד אַחַר ״וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם״, ״וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת״, וּמָה זֶה שֶׁאָמַר ״וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם״? אִם הֵם הַמִּצְרִים לָמָּה קְרָאָם עַכְשָׁיו סְתָם גּוֹיִם, וְאִם הֵם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לָמָּה שִׁנָּה שְׁמָם. וְזוּלַת זֶה הַלָּשׁוֹן קְצָת מְגֻמְגָם. וְרָאִיתִי לְהִסְתַּיֵּעַ מִמַּה שֶּׁכָּתַב מַהֲרִי״א בַּפָּסוּק ״וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ״, כִּי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מְמַהֵר לִקַּח נְקָמָה מִשְּׁנֵי סִבּוֹת, הֵן מִצַּד שֶׁהוּא יָרֵא שֶׁמָּא הַיּוֹם אוֹ מָחָר יָמוּת וְלֹא יִרְאֶה נִקְמָתוֹ בְּחַיָּיו, הֵן מִצַּד שֶׁהוּא יָרֵא פֶּן יִבְרַח שׂוֹנְאוֹ לְמָקוֹם אַחֵר וְלֹא יוּכַל לְהָרְגוֹ. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וְאוּלָם חַי אָנִי״, וּמִצִּדִּי לֹא יִבָּצֵר לְאַחֵר הַפֵּרָעוֹן, וְעוֹד שֶׁ״יִּמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ״, וְאָנָה מִפָּנַי יִבְרַח, עַל כֵּן אַרְחִיב לָהֶם זְמַן אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְמָרֵק הֶעָוֹן, עכ״ל. וְזֶה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: ״וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד״, אִם תְּכַלֶּה אוֹתָם כְּרֶגַע אָז תַּעֲשֶׂה כְּאִישׁ אֶחָד הַמְמַהֵר לִנְקוֹם מִפְּנֵי שְׁנֵי הַחֲשָׁשׁוֹת, וְאַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ, לָמָּה זֶה תְּמַהֵר לִנְקוֹם?
14 וְעַל פִּי זֶה יֵשׁ לוֹמַר כִּי הַמִּצְרִים לֹא יֹאמְרוּ ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״, שֶׁהֲרֵי הֵמָּה רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם כֹּחוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם״, כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ הַהֲרִיגָה אָז ״יֹאמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת״ וְגוֹ׳. וּמַה שֶּׁהִכְנִיס בֵּין הַדְּבֵקִים מַאֲמַר ״כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ״ וְגוֹ׳ הוּא נְתִינַת טַעַם עַל הַשְּׁלִילָה, כִּי לָמָּה לֹא יֹאמְרוּ ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת״, לְפִי שֶׁרָאוּ ״כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ״ וְגוֹ׳, וְלָכֵן וַדַּאי לֹא יֹאמְרוּ ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״ אֶלָּא יֹאמְרוּ דָּבָר אַחֵר, וּלְמִי יֹאמְרוּ, ״אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת״ הַקְּרוֹבִים, וְלָמָּה יֹאמְרוּ דַּוְקָא אֲלֵיהֶם, ״שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה׳״ וְגוֹ׳, כִּי הַקְּרוֹבִים שָׁמְעוּ מִסְתָּמָא כִּי אַתָּה ה׳ אֵל וְלֹא אִישׁ, וְאֵין לְהִמָּלֵט מִפָּנֶיךָ, כִּי ״עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה׳״, חַי וְקַיָּם לָעַד, ״וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם״ וְגוֹ׳, וְאִם כֵּן בֵּין בַּחֲנִיָּה בֵּין בַּהֲלִיכָה הָעַמּוּד עָנָן עִמָּהֶם וְאָנָה מִפָּנֶיךָ יִבְרָחוּ. ״וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד״, אֵיךְ תַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה גֶּבֶר בְּעָלְמָא הַמְמַהֵר לִנְקוֹם בְּכַעְסוֹ וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף לְיַחֵס אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ מִדָּה זוֹ. וְכָל סִפּוּר זֶה הוּא ״שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה׳״, אֵל וְלֹא אִישׁ, ״וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד״. וּמַה שֶּׁהִכְנִיס בֵּין הַדְּבֵקִים ״אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה׳״ וְגוֹ׳, לְבָאֵר שְׁנֵי הַתְּאָרִים הַנִּזְכָּרִים בְּפָסוּק ״וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ״, כִּי הֵמָּה רְמוּזִים גַּם בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאֶה אַתָּה ה׳ וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם״ וְגוֹ׳.
15 וְכָל פְּסוּקִים אֵלּוּ מְדַבְּרִים מִמַּה שֶּׁיְּסַפְּרוּ בֵּינֵיהֶם הַקְּרוֹבִים, דְּהַיְנוּ מִצְרַיִם עִם יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי לֹא יוּכְלוּ לוֹמַר ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת״ לְפִי שֶׁכֻּלָּם רָאוּ וְשָׁמְעוּ כִּי הֶעֱלָם בְּכֹחוֹ מִמִּצְרַיִם, וְהִיא הַנּוֹתֶנֶת, כָּל עוֹד שֶׁיִּרְאוּ בְּיוֹתֵר כֹּחַ ה׳ וִיכָלְתוֹ אָז בְּיוֹתֵר יֵשׁ לָהֶם מָקוֹם לָלוּן וְלוֹמַר, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁמִּי שֶׁהוּא ה׳ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן וַעֲנָנוֹ לֹא יָמִישׁ, יָמִית אֶת הָעָם כְּמַעֲשֵׂה אִישׁ בְּעָלְמָא. אֲבָל הָרְחוֹקִים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ אֲבָל מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ אֶת כָּל הַיָּד הַחֲזָקָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בְּמִצְרַיִם, רַק שָׁמְעוּ כִּי יֵשׁ ה׳ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְיִשְׂרָאֵל לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ, לֹא יִתְמְהוּ עַל ״וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד״, אֲבָל יֹאמְרוּ כְּפִירָה אַחֶרֶת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם״, הַיְנוּ הָרְחוֹקִים, ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״ וְגוֹ׳. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתָּ ״וְאֶעֱשֶׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם״, וְאִם כֵּן לְמַפְרֵעַ יִרְאוּ יְכֹלֶת ה׳, מִכָּל מָקוֹם בֵּינֵי בֵּינֵי יִתְחַלֵּל הַשֵּׁם, כִּי יָמִים רַבִּים יִהְיוּ לְלֹא אֱלֹהִים אֱמֶת קֹדֶם שֶׁאֶהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל. לְפִיכָךְ ״וְעַתָּה״, תֵּכֶף בְּדוֹר זֶה ״יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳״, כִּי רָאוּי וְנָכוֹן שֶׁגַּם בָּעֵת הַזֹּאת יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳ לְבַטֵּל דִּבְרֵי הַגּוֹיִם הָרְחוֹקִים. ״ה׳ אֶרֶךְ אַפַּיִם״ וְגוֹ׳ לְבַטֵּל דִּבְרֵי הַמִּצְרִים שֶׁאָמְרוּ ״וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד״. ״וַיֹּאמֶר ה׳ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ״, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת דָּרְשׁוּ פָּסוּק זֶה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְרוֹצֶה לוֹמַר כִּי בְּכָל זְמַן מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, אֲבָל מִכָּאן וּלְהַלָּן חוּשְׁבָּנָא וְלֹא אֶסְלַח לְגַמְרֵי. וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר: ״וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״, עַל כֵּן וִיתַרְתִּי לָהֶם בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁנִּתְנַסָּה בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, אֲבָל מִשָּׁם וְהָלְאָה תַּמָּה זְכוּת זוֹ, עַל כֵּן אֶגְבֶּה חוֹבִי מְעַט מְעַט. אַף עַל פִּי שֶׁבְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין טו. מָנוּ גַּם מַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים בִּכְלַל עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת, מִכָּל מָקוֹם כְּפִי הַפְּשָׁט נוּכַל לוֹמַר בִּמְקוֹם מְרַגְּלִים, ״וַיִּסְעוּ מֵהַר ה׳״ במדבר י לג – מֵאַחֲרֵי ה׳.
16 וְעַל צַד הָרֶמֶז יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ, ״כִּי עַיִן בְּעַיִן״, בִּזְכוּת שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה הַנִּדְרֶשֶׁת בְּשִׁבְעִים פָּנִים זָכוּ לְעֵין ה׳ אֶל יְרֵאָיו, תהלים לג יח. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק ישעיה נב ח ״כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה׳ צִיּוֹן״, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עירובין סה.: נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד, יַיִן שִׁבְעִים וְסוֹד שִׁבְעִים, כִּי הַגְּאוּלָּה סוֹד ה׳ לִירֵאָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב דניאל יב ט: ״כִּי סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים״, וּכְשֶׁנִּכְנַס בְּיִשְׂרָאֵל יֵין הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שִׁבְעִים פָּנִים, אָז יֵצֵא סוֹד הַגְּאוּלָּה וְנִגְלָה כְּבוֹד ה׳. ישעיה מ ה זֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי עַיִן״, הַגְּאוּלָּה, שֶׁהִיא סוֹד בְּעַיִן, בִּזְכוּת יֵין הַתּוֹרָה ״יִרְאוּ בְּשׁוּב ה׳ צִיּוֹן״, וְקַל לְהָבִין.